בעקבות הקונגרס העולמי מראשית אוגוסט

ההחלטות הבאות בנושאי המהפכות בוונצואלה ובקובה התקבלו ע"י כ-300  חברים מרכסיסטיים מ-24 ארצות, בקונגרס שנערך בספרד בשבוע הראשון של אוגוסט.

האסיפה הזו של מרכסיסטים מהפכנים מביעה את מחויבותה המליאה להגן על המהפכות הקובנית והוונצואלית כנגד מהפכני הנגד האימפריאליסטיים והקפיטליסטיים.

נפילת ברה"מ הפרה את מאזן הכוחות הבינ"ל ברכזה כוח עצום בשיעור ללא תקדים בידיו של האימפריאליזם האמריקני. יחד אתו הופיעה גם יהירות עצומה. וושינגטון מנסה לכפות את רצונה על העולם כולו. הפלישה והכיבוש הברבריים של עיראק הנם בגדר של הצהרה מפלצתית של יהירות זו.

יחד עם זאת, המשבר הכלכלי העולמי מתבטא במשבר מהפכני בכל מקום. דבר זה בא לידי ביטוי במיוחד בארצות אמריקה הלטינית שם אין אפילו משטר בורגני יציב אחד מטייארה דל פואגו עד לריו גראנדה. המערכה האגרסיבית שמנהל האימפריאליזם האמריקני,ה מכוונת כלפי קובה וונצואלה הנה השתקפות של המצב הנ"ל. המהפכות בקובה ובוונצואלה  משמשות השראה לפועלים ולאיכרים המדוכאים של אמריקה הלטינית. זו הסיבה לכך שוושינגטון נאבקת בכל האמצעים על מנת להכניע ולהרוס אותן.

המהפכה הקובנית, אשר משמשת מקור של תקווה עבור מיליוני בני אדם, מאוימת ע"י אויבים מבית ומחוץ. כוחות הרסטורציה הקפיטליסטית בתוך קובה מהווים את האיום הגדול ביותר כלפי המהפכה. הם נתמכים ע"י האימפריאליזם העולמי, במיוחד האמריקני והאיחוד האירופאי. יש צורך להלחם נגד הרסטורציה הקפיטליסטית בקובה ולהגן על האלמנטים של הכלכלה המולאמת והמתוכננת. יחד עם זאת, בניתוח אחרון, התקווה היחידה עבור המהפכה הקובנית היא ניצחון המהפכה הסוציאליסטית באמריקה הלטינית ובעולם כולו.

הגורל של המהפכה הקובנית תלוי מעל הכל בגורל של המהפכה הוונצואלית. שתי אלו קשורות בקשר בל ינתק. המהפכה הבוליבריאנית החלה כמהפכה לאומית דמוקרטית, אולם היא נתקלה בהתנגדות אלימה מצד האוליגרכיה הוונצואלית והאימפריאליזם האמריקני.

הניסיון האחרון להביס את המהפכה הוונצואלית היא המערכה של  משאל העם (הרפרנדום). כל כוחות מהפכת הנגד התאחדו על מנת להביס ולהיפטר מנשיא וונצואלה הוגו צ'אווס. ניצחון לגורמים אלו פירושו הנחתת מהלומת מוות לא רק למהפכה הוונצואלית אלא גם למהפכה בכל אמריקה הלטינית.

אנו קוראים לכל הפועלים, הנוער והכוחות העממיים בוונצואלה וברחבי העולם, להתאחד על מנת להביס את מהפכני הנגד במשאל העם ב-15 באוגוסט, אולם תהייה זו רק ההתחלה של פרק חדש ומכריע במהפכה הוונצואלית.

השיגי המהפכה לעולם לא יהיו מובטחים כל עוד גורמי המפתח של העוצמה הפוליטית יוותרו בידי האוליגרכיה. יש צורך לאחד את הישגי המהפכה הבוליבריאנית באמצעות הלאמת הבנקים, האדמה והתעשיות הגדולות תחת הנהלה ופיקוח דמוקרטיים של מעמד הפועלים.

אנו קוראים ליישום מלא של תוכניתו של סימון בוליבר, כלומר איחוד מלא של אמריקה הלטינית והקריביים. מכל מקום, בתנאים המודרניים מטרה זו איננה יכולה להיות מושגת באמצעות הבורגנות. רק ניצחון המהפכה הפרולטרית יכול לערוב להישגי המהפכה הלאומית הדמוקרטית ולאיחודה של אמריקה הלטינית.

את המהפכה באמריקה הלטינית יכול לבצע רק הפרולטריון בברית עם האיכרים העניים ונדבכים מנוצלים אחרים תחת השלט של הסוציאליזם. זוהי חובתם של המרכסיסטים המהפכנים לתמוך בכל כוחם ומרצם במאבק האנטי-אימפריאליסטי של אנשי אמריקה הלטינית, לחמשם באידיאולוגיה, תוכנית ומדיניות של המרכסיזם-לניניזם ולהפוך אותה למהפכה פרולטרית לטינו אמריקנית כוללת.

המהפכה באמריקה הלטינית תנצח כמהפכה פרולטרית או שלא תנצח בכלל. השלט שלנו הוא שלטם של מרכס, אנגלס, לנין וטרוצקי – הממשיכים האמיתיים של מורשתו של בוליבר מרטין.

סיסמתנו היא המהפכה המתמדת; מטרתנו היא שחרור מעמד הפועלים והאנושות כולה!

החלטה זו אומצה ע"י הנטייה המרכסיסטית הבינלאומית ב-6 באוגוסט 2004. דו"ח מפורט על הקונגרס יתפרסם בקרוב