העמדה של עורכי הרבעון המרקסיסטי באסיה.

עם  ירידת חום הקיץ השורף, הצללים המתארכים והעלים הנופלים מבשרים את בואו של סתיו חדש. המונוסנים של הסתיו מבשרים על הקלה מסוימת לאחר קיץ קשה. אולם בכך אין כל נחמה למדוכאים והמנושלים באזור. "החופש", ו"הדמוקרטיה" שנדחפו בכוח לגרונם של אנשי עיראק, רק החמירה את הרעב, הסבל והמחלות. אולם לאחר שהאימפריאליסטים סילקו את מנגנון המדינה של צאדם חוסין, הם פוגשים בהתנגדות כמותה הם לא חזו. התנגדות עזה זו. גורמת לבריטים ולאמריקאים לשלם בדם ובממון עבור התוקפנות הבלתי אנושית שלהם. הבורות והברוטליות עוברות עתה לשלב של דכאון וחוסר שפיות.

מאז ימי קדם, כל כוח אימפריאלי נפגש בהתנגדות של אלו האמורים להיות חלשים וחסרי אונים. והתנגשויות בין שני כוחות אלו, ככל שהתארכו הוליכו לנפילתו של הכוח האימפריאלי. כפי שז'ורנל זה ניבא, מלחמה חדשה החלה בעיראק. המורא, התסכול,הפחדנות של ההנהגה האמריקאית הופכים ליותר ברורים ככל שהזמן עובר. על פני הקרקע החיילים שלהם חוטפים מכה אחר מכה. ככל שמספר האבדות גדל , כך גוברת הפניקה בהיכלי  הכוח בוושינגטון ובלונדון.

האיומים  על ערפאת ברצח, גלות אן המשך מעצר, יכולים ליצור רק משבר גדול יותר במזרח התיכון. זאת שנקראה  "מפת הדרכים", נקרעה לגזרים על ידי  האירועים  חסרי הרסן, העולים ככוח בעל  נפץ אדיר. האימפריאליסטים  עצמם פוחדים מהתוצאות של סילוקו של ערפאת "הטרוריסט" מהתהליך. שרון ויועציו  ציונים תאבי דם, מאבדים את האופציות שלהם.

"שיחות השלום", מאוסלו ועד קמפ דויד היו תרגילים שלא הוליכו לשום מקום. ולא רק זאת, אלא  האימפריאליזם  נותר ללא אופציוות. כל הניסיונות  ממלחמה לשלום, מכניעה לטרור אישי ולג'נוסיד נרחב על ידי הברוטליות של  מדינת ישראל הנתמכת על ידי האימפריאליזם, רק החמירו את המצב.

המשבר הוא כה עמוק, הכאב כה חד וממושך עד כי כל המניפולציות הטרגיות  הללו, אינן יכולות לרפא או לפתור את הסיבה הגורמת  לקונפליקט זה- המשבר האורגני של השיטה הנרקבת. על הפלסטינים נגזר לחיות בתנאים איומים, בעוד שבנוסף לפחד לחיים, הפועלים וההמונים הישראלים סובלים ממשבר הקפיטליזם, תוך התקפה על רמת החיים שלהם  כמוה לא חוו  במשך חמשים שנה.

אולם גם בתוך מרחץ הדמים והאלימות, האיגודים המקצועים בישראל נאלצים לקרוא לשביתה כללית כנגד שרון. אלמנטים של מאבק מעמדי צומחים אפילו בתוך הטירוף הדתי והלאומני. המשטרים הריאקציונרים הערבים שאבד עליהם הכלח, בכל האזור רוטטים מפחד על פי התהום.

אולם אין זה רק המזרח התיכון. בכל אסיה ומסביב לעולם, המשטרים הבנויים על הרקב הקפיטליסטי, מתקיימים על בסיס זעזוע עולמי. היחס המזלזל  של  הבוסים  הקפיטליסטים כלפי הסביבה, הביאו להתחממות ולאיום על החיים עצמם על כדור הארץ. הם מעדיפים  לפגוע באוזון מאשר ברווחים שלהם. כשלון שיחות       היא עובדה המוכיחה כי הסחר בין שותפים לא שווים מוליכה בסופו של דבר להתפוצצות.WTO

ככל שהמשבר במדינות הקפיטליסטיות הולך ומחריף, כך נדרשים ההמונים שכבר עתה סובלים מעוני חריף, לשאת אותו על הכתפיים שלהם. שליטי אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, נוהגים  כנוגסי  עבדים עבור הבוסים האימפריאליסטים שלהם. מדינות אלו פשוט ממלאות את התפקיד של החרפת הניצול של כוח העבודה האנושי.

ואם לא די בכך, הרי שליטי ארצות הברית פתחו בתוקפנות צבאית כנגד מדינה אחר מדינה. הפצעים הנפתחים והשותתים של האנושות הנם פרי הגסיסה של הקפיטליזם עצמו. המדיניות של הילול  ה"חופש " והדמוקרטיה"  בפיהם מחד, תוך פציעות אנושות של המדוכאים בידי האימפריאליזם האמריקאי, רק החריפו את המשבר. משבר המגלה את חוסר היכולת המוחלט של השליטים הנוכחים  לפתור אותו.

הם פתחו במלחמה כנגד האנושות על מנת לשמר את שלטון מעמדם באמצעים הברוטלים ביותר תוך צביעות חסרת תקדים, שנועדה להסתיר את כשלונם. אולם חולשותיהם וכשלונותיהם, נחשפים מידי יום. אין גבול לטירוף שלהם ולמה שהם עלולים לעשות

חייבים לעצור אותם. על  כף המאוזנים מונחים המשך החיים של האנושות. הדרך היחידה לעצור את המשך השחיטה הקפיטליסטית היא דרך המלחמה המעמדית. מפלסטין ועד אינדונזיה, שום דבר אחר מאשר החלפת השיטה לא יכול לעזור. על כן להמונים אין כל ברירה חוץ מאשר להלחם עד לניצחון.

כוח ההתנגדות של המוני העם העיראקי מוכיח כי כאשר אנשים פשוטים מתגברים על הפחדים שלהם, אזי גורלו של הצבא ואפילו החזק ביותר נחתם. כאשר ההמונים מתחילים  להלחם  והמאבק המעמדי מחריף המשימות מתחילות להיות ברורות. שיטה קפיטליסטית זו אשר ההיסטוריה עצמה  גזרה את דינה, חייבת להיות מושלכת על ידי מהפכה סוציאליסטית. זאת הדרך היחידה החוצה מהסבל ומהניצול.

בתקופתנו בה יש עולם אינטגרלי, נצחון  המהפכה בכל אחת מהארצות החשובות בכדור הארץ תביא לגל אדיר של מהפכות בכל העולם.

לאור